עכשיו שאנחנו בארה"ב אני מתחיל להבין איזה בשר גרוע יש בישראל. זה הזוי, הסטייקים כאן שעולים 100 שקל לקילו בסופר יותר יפים מכאלה שעולים 200 שקל במעדניה בארץ!! ואלה שעולים 180 שקל לקילו אפילו לא ראיתי משהו שמשתווה אליהם בארץ... אני באמת חושש מהמחשבה של לוותר על הגן עדן הזה. אנחנו אוכלים כאן סטייקים בערך כל שבועיים שלוש ולמען האמת אני למדתי מלא לגבי הדרך המושלמת להכין סטייק.

איך לבחור סטייק

טוב אז דבר ראשון שלמדתי הוא שהכי משנה בסטייק זה כמובן הבשר. אם קנית בשר איכותי הוא לא צריך לא רוטב ולא תיבול מיוחד. הכי חשוב שבוחרים סטייק זה השיוש, כמה פסי שומן יש בתוך הבשר ( לא מכסה שומן מעל ). ככל שיש יותר שיוש ככה יותר טוב. הבשר יהיה יותר עשיר עסיסי וגם רך. דבר שני הכי חשוב הוא העובי. בארץ היינו קונים סטייקים די דקים לכל אחד. ועכשיו אני לומד שזה היה טעות ענקית. סטייקים עבים הרבה יותר עסיסיים ורכים מאשר סטייק דק, אז עדיף לקנות 2 סטייקים עבים לארבעה אנשים ולחתוך לכל אחד חצי סטייק מאשר לקנות ארבע סטייקים דקים ושיהיה אחד שלם לכל אחד. יש מלא נתחים אפשריים, הקלאסיים ( והיקרים ) יהיו אנטריקוט, סינטה, פילה, או פורטר-האוס/טי-בון. ואם בא לנסות משהו חדש ואתם מוצאים אותו כדאי לכם לנסות נתח קצבים, טרי טיפ, פיקניה, סטייק חצאית ופלדה ( רק לזכור תמיד לחפש שיוש )!!

תיבול או מרינדה

אם קניתם סטייק משיוש טוב יהיה לו הרבה טעם בפני עצמו ותרצו להשאיר את התיבול פשוט. לסטייקים עבים אני אוהב לתבל במלח ופלפל משני הצדדים ולתת לשבת שעה עד שעתיים. בזמן הזה המלח נספג בתוך הבשר ושתאכלו אותו הוא יהיה מומלח מבפנים ולא רק מבחוץ. לסטייק דק אפשר לתבל במלח ופלפל ולצלות ישר, אבל אל תיתנו לו לשבת הוא יהיה מלוח מדי. תזכרו לא להתקמצן בתיבול, במיוחד לסטייק עבה. אפשר גם להשתמש באבקת שום אם מתחשק לכם. לסטייקים פחות משוישים ויותר לעיסים לדוגמה סטייק חצאית או פלדה כדי לשים במרינדה. בעקרון פשוט תערבבו: כפית פלפל שחור גרוס, 3 שיני שום כתושות, כף מלח, כף חומץ יין ( אדום או לבן ), כף שמן זית וכף רוטב סויה או ווסטרשייר אם אתם מוצאים, תשפכו על הסטייק ותנו לו להתמרנד חצי שעה עד 3 שעות.

שלוש שיטות להכין סטייק מושלם

לכל סטייק יש את הדרך המתאימה להכין ובעיני יש שלוש שיטות מרכזיות שמביאות את התוצאות הכי טובות. חוק כללי להכנת סטייק הוא שככל שהוא עבה יותר אתם רוצים דווקא חום נמוך יותר. זאת אומרת שסטייק דק דווקא תרצו לעשות בחום גבוה לזמן קצר, וסטייק עבה כדאי להכין בחום נמוך למשך זמן ארוך. חשוב לבשל כל סטייק זמן מדויק בהתאם לעובי שלו והחום בו אתם מכינים אותו.

בשבילי מידת העשייה המושלמת היא מדיום רייר, ככה הבשר הכי רך ועסיסי. דרך קלה לוודא שאתם מגיעים למידת עשייה טובה היא לתקוע מדחום בשר בתוכו ולראות את הטמפרטורה ( מידיום רייר זה 57 צלזיוס ). לכל השיטות הבאות אני ממליץ לתת לסטייק לנוח עטוף בנייר אלומיניום לפחות חמש דקות אחרי שהוא מוכן כדי שהמיצים יישארו בתוך הסטייק ולא על קרש החיתוך שלכם. רק תזכרו שבמנוחה הטמפרטורה עולה מעט, אז אם אתם משתמשים במדחום תוציאו את הסטייק בערך ב-53 מעלות. אם אין לכם מדחום, פשוט תחתכו חתך קטן במרכז ותציצו. זה אמנם יכול לשחרר קצת מיצים, אבל זה עדיף על האלטרנטיבה שהסטייק שלכם יהיה וול דן ואז הסטייק שלכם יהיה יבש יותר מהנגב. המדחום עובד רק על סטייק די עבה, אז סטייק דק פשוט תצלו על חום גבוה לבערך 5 דקות (אפשר להציץ ) ואמור להיות טוב.

בגריל

כנראה השיטה שרובכם הייתם מכינים סטייק, הגריל תמיד מספק. היתרונות העיקריים בגריל הם שהוא יכול להגיע לחום גבוה, מה שעושה אותו אידיאלי לסטייק דק, והוא גם נותן טעם צלוי טוב כזה, במיוחד אם הוא גריל פחמים. הטעם הנוסף עושה את הגריל אידיאלי לנתחים מעט פחות משוישים שירוויחו מטעם חזק של צלייה. גם הגריל לא יעשן לכם את הבית. תחממו את הגריל ( בין אם הוא גריל גז, פחמים או חשמלי ) לחום גבוה ותניחו את הסטייק. תבשלו אותו בערך שתיים שלוש דקות מכל צד, אם הוא עבה אז יותר, ושימו לנוח. החיסרון בשיטה הזאת הוא שקשה לשלוט בטמפרטורה מדויקת מה שיכול לגרום למידת עשייה לא מדויקת. נתחים מתאימים לגריל הם: סטייק חצאית, טרי טיפ, פיקניה, סטייק חצאית ופלדה.

במחבת עם חמאה ועשבי טיבול

השיטה השנייה היא לטגן את הסטייק על חום מאוד גבוה לזמן קצר, להנמיך את האש, להוסיף חמאה ועשבי תיבול, ולשפוך הכל על הסטייק עד שהוא מוכן. היתרונות כאן הם שהקראסט יהיה מושלם מה שיוסיף קריספיות וטעם לסטייק. החמאה תוסיף טעם אדיר של עשבי תיבול ואגוזיות. החסרונות הם שהבית שלכם יגמור מעושן, ומידת עשייה יכולה להיות לא מדויקת בגלל החום הלא אחיד. לשיטה הזאת מתאימים נתחים עבים יותר ורכים: פילה מיניון, אנטריקוט, סינטה וטי-בון.

תחממו את המחבת על החום הכי גבוה עם קצת שמן קנולה, ותניחו את הסטייקים. תטגנו כארבע דקות עד שנוצר קראסט חום כהה משני הצדדים. תזכרו להפוך כל שלושים שניות כדי שהסטייק יצלה בצורה אחידה. תנמיכו את האש לחום נמוך ותוסיפו 50 גרם חמאה ( חצי מקל ), שני שיני שום, וכמה מקלות טימין. זה נשמע הרבה חמאה אבל פחות ואתם לא תצליחו לשפוך כלום על סטייק. תטו את המחבת לכיוון שלכם ועם כף תתחילו לשפוך מכל החמאה על הסטייק. תמשיכו להפוך אותו גם אחרי שהנמכתם את החום, בערך כל דקה. התהליך הזה אמור לקחת בערך עוד עשר דקות, אבל מומלץ לבדוק עם מדחום/או פשוט לחתוך טיפה ולהציץ. שמוכן תנו לו לנוח, ובתיאבון!

בתנור ולגמור במחבת

כן סטייק בתנור. זה נשמע הזוי, אבל תאמינו או לא זה הטכניקה האהובה עלי מבין השלוש. התנור מביא למידת עשייה כמעט מושלמת, מה שמביא עסיסיות ורכות לסטייק, וגם איכשהו הקראסט יוצא ממש קריספי. החיסרון היחיד כאן הוא הזמן. כולל תיבול אפייה ומנוחה השיטה הזאת לוקחת בין שעה וחצי לשלוש. לשיטה הזאת מתאימים סטייקים עבים ומשוישים כמו אנטריקןט, סינטה, טיבון, נתח קצבים, ופיקניה.

תחממו את התנור ל-130 מעלות ותניחו את הסטייקים במרכז על רשת ( לא תבנית כי אז החום לא יהיה אחיד ). תאפו עד שהוא קצת מתחת מדיום רייר ( 52 מעלות ), בערך שעה וחצי. תחממו מחבת עם קצת שמן על החום הכי גבוה ותטגנו 2 3 דקות מכל צד עד שהקראסט קריספי וחום. תנו לנוח כמה דקות ובתיאבון!!

הפוסט המדריך להכנת סטייק מושלם!!! הופיע לראשונה ב-Just cook.

שלום וברוך הבא לאחד ממתכוני השרימפס, ומתכונים באופן כללי הכי פשוטים אבל מדהימים בבלוג הזה. אתמול בערב הכנתי את המנה האגדית הזאת, ואני חייב להודות שזה בוודאות הדבר הטעים ביותר שאכלתי החודש. למי שלא אכל שרימפס בחיים: זה מדהים. בניגוד לבשר זה לא לעיס, ובניגוד לדג אין בזה עצמות, אבל יש בו יותר טעם מאשר בדג. הוא קטן וסקסי, ממש כיף לאכול בידיים, והרוטב הזה משתלב איתו מושלם.

תדמיינו לכם ככה: שרימפס עסיסיים ורדרדים שהוקפצו באמבט של חמאה חומה, יין לבן, שום, ומרווה שהונחו בעדינות על הצלחת. כמה גרגירי פרמז'ן, ואתם מרימים את המזלג ולוקחים שרימפס אחד קטן טבול בטיפה רוטב. ובתת מודע שלכם אתם אומרים: טוב זה רק ארוחת ערב רגילה ביום שבוע רגיל, מה כבר המנה הזאת יכולה לעשות לי? ואז אתם מכניסים את המזלג לפה ובעדינות מחליקים את השרימפס על הלשון, לוקחים ביס, ועוד אחד, ואז אתם פולטים את אנחה ארוכה שבתת מודע התאפקתם איתה כל השבוע. ואם לגמרי במקרה אתם עוברים למדינה אחרת בעוד ארבעה ימים, ואתם בטירוף של אריזות, ומאוד מתרגשים, אבל גם קצת בסטרס, וכל כל זה מתחבא בתוך האנחה שאתם מתאפקים איתה כל השבוע, ברגע שאתם נותנים ביס ועוד ביס מהשרימפס הקטן, סך הכל שרימפס אחד קטן!! אז כל זה משתחרר ואתם לרגע אחד משוגרים אל גן עדן.

כן זה כוחו של האוכל.

כמה רעיונות לווריאציות

אז המנה הזאת הייתה כל כך טעימה שהייתי חייב לנסות כמה שדרוגים עליה. אחד מהם הוא פפרדלה ( עוד מרכיב מדהים ), שמנת ( מה שאמרתי קודם ), עוד כמות נדיבה של פרמז'ן, והשרימפס שום מרווה יין לבן המדהימים האלה. בעיקרון פשוט תעקבו אחרי המתכון הזה, והנה בא הקטע המגניב. אני יודע שזה נשמע הזוי, אבל זה נותן טעם של שום ומרקם קטיפתי של רוטב שמנת טוב אפילו לפני שהוספתי את הרוטב האמיתי. תטגנו בסיר גדול 2 שיני שום ב-2 כפות חמאה לדקה, ואז תוסיפו 4 כוסות ציר עוף או ירקות ושתי כוסות מים ותביאו לרתיחה. תוסיפו את הפסטה, תנמיכו את האש לבינונית ותבשלו עד שרוב הנוזלים מתאדים. אל תסננו את הפסטה, הנוזלים שנשארו יעזרו לעטוף את הפסטה. שופכים בערך שלושת רבעי כמות מהשרימפס ( את השאר אני ממליץ לזלול לבד ) והרוטב שלהם לסיר הפסטה, מוסיפים כוס שמנת להקצפה וחצי כוס פרמז'ן מגוררת, קצת פטרוזוליה קצוצה, לימון מלח ופלפל. תבשלו על חום נמוך דקה שתיים ונשארתם עם אהוב ליבכם ובלוטות טעמכם!! מתכוני שרימפס הם בהחלט האהובים עלי.

נ.ב: המשפחה שעוברת מדינה היא לא לגמרי במקרה משהו שעלה לי לראש, מוזמנים לקרוא את הפוסט הזה: נוסעים לשבתון בסן פרנסיסקו. תהנו מהמתכון!!

ננ.בב כתבתי את הפוסט הזה מלפני שלושה חודשים אבל רק עכשיו אני מפרסם אותו, אז זה פוסט יותר עדכני על המעבר: הגענו לארה"ב. תהנו מהמתכון, עוד פעם!!

הפוסט שרימפס ביין לבן חמאה ומרווה הופיע לראשונה ב-Just cook.

היי אני חזרתי!!!!! האתר עבר סדרה של התעללויות ועינויים, והוא קרס ליותר מחודש, אבל עכשיו תיקנתי אותו ואני חוזר לכתוב!!! דודו!!!!!!!!!!! אני מקדיש את הפוסט הזה לך. דודו טוען שסלט הפסטה האיטלקי הזה הוא אחד המתכונים הטובים שלי וכל פעם שאני פוגש אותו הוא אומר לי לעלות את המתכון הזה.

אז כמו שאני מקווה שאתם יודעים ( אם לא אז הנה: הגענו לארה"ב ) אנחנו בארה"ב כבר חודשיים וחצי ומאוד כיף כאן. עשינו מלא דברים נחמדים ( שנראה לי אני אכתוב על בפוסט הבא ). דרך אגב אני כותב את המילים האלה ממש בזמן שיעור צרפתית בבית ספר כאן בארה"ב ( הם נותנים לנו מחשבים ). האמת ששמתי לב שנהיה הרגל כזה לספר לכם איפה ומתי אני כותב את הפוסט הזה אז נראה לי אני אמשיך עם זה.

הבית ספר כאן די קקי, כל הילדים חננות רצח, ואז כל המורות חושבות שאני הגעתי מבית משוגעים.. נותנים כאן מלא שיעורי בית והשיעורים והמחנכת שלי ספרנית אז היא פי אלף יותר משעממת מכל מורה שהייתה לי. שיעור מתנהל בערך ככה: אוקי אנחנו כותבים איזה קקה על רומא קוראים חצי שעה ומחר יש עשר אלף מבחנים. ואז תלמיד אומר: זה כך השיעורי בית היום? אולי אפשר גם לכתוב פסקה על הספר שלנו בלה בלה בלה. לפחות זה רק לשנה אז אני יכול לעשות למחנכת אצבע שלישית מתחמת השולחן ולאף אחד לא יהיה אכפת בארץ ממה שהיא תכתוב לי בתעודה.

בסופ"ש ממש כיף כי אנחנו נוסעים לטיולים ממש מדהימים, או לסן פרנסיסקו, או למקום יותר רחוק וישנים לילה במוטל ( היינו באחד ששעמנו בו יריות ומכוניות חורקות באמצע הלילה!! ). טוב נו, יכול להיות שהיריות היו זיקוקים אבל מכוניות חורקות בכבישים אני נשבע ששמענו.

מדיה

הפוסט סלט פסטה איטלקי הופיע לראשונה ב-Just cook.

טוב אז אני אגיד את זה עוד פעם למקרה שכמוני, עוד לא קלטתם. הגענו לארה"ב!! אז אני אספר לכם על כל המסע.

יום ראשון 1/8 8:00: אנחנו אחרי אריזות של בשבוע שלם, בשיא ההתרגשות. מתן עדיין מאמין שכל זה חלום ( למרוות שצבטתי אותו ). אנחנו עולים למונית העצומה אם כל 10 המזוודות שלנו ונוסעים לשדה תעופה, ומדברים על כמה שאנחנו לא מאמינים שכל זה אשכרה קורה.

הגענו לשדה תעופה העמוס, אבל שרדנו שלוש שעות של תורים ועלינו למטוס. רוב הטיסה ראינו סרטים, שיחקנו במחשב, וישנו קצת. אחרי שש עשרה שעות של טיסה עוד היינו צריכים לחכות עוד שעה במטוס עד שהמכס נפתח. בשלב הזה השדה תעופה היה אולי הכי עמוס אותו אי פעם. במכס היה תור של שעה וחצי. העבירו אותנו לתור קצר יותר, מה שגילינו לא השתלם כל כך כי תחקרו ותנו 30 דקות על מה יש בתוך הסנדוויצ'ים שלנו.

ארבע שעות אחרי שכבר נחתנו לקחנו שתי אוברים כדי להגיע לדירה שלנו במנלו פארק. חשבתי שהרבה מהדברים בארה"ב יהיו דומים לארץ כמו למשל סגנון הבנייה, הנופים, המכוניות, הכבישים, האווירה באזור המגורים, אבל לא. כל הבתים כאן בתים פרטיים, כל הצמחייה שונה, מה שכאן הוא כביש באזור מגורים בארץ כביש מהיר, וטסלות וג'יפים הם 90% מהמכוניות כאן. הכניסו אותנו ליום לדירה זמנית מרוהטת בקומפלקס שלנו. היינו די סחוטים בשלב הזה, אחרי 10 שעות בלי אוכל, 6 שעות של שינה במקרה הטוב, וג'טלג נוראי. אבל עם כל זה היינו שמחים שהגענו ומתרגשים להתחיל את החיים החדשים.

אחרי מקלחת וקצת התארגנויות הסתובבנו קצת בקומפלקס וממש יפה כאן. יש הרבה עצים יפים, יש איזה אחד שכל פעם שאני מסתכל עליו אני מרגיש אני בשוויץ. אם קראתם את הפוסט הזה: נוסעים לשבתון בסן פרנסיסקו אתם כבר יודעים את זה, אבל יש כאן בריכה, והיא מדהימה!! אני ומתן ישר קפצנו לבריכה, ואז קפצנו עוד פעם ועוד פעם למשך רבע שעה. יצאנו לאכול במסעדה מקסיקנית נחמדה, וביקרנו בסופר. היה מגניב לבקר בסופר כאן, קנינו פירות יער טריים שהיו טעימים, ואפשר לקנות בשר ודגים במחירים טובים ביחס לארץ שמשמח אותי ביותר. אפילו אפשר לקנות מולים בסופר, הפירות ים השחורים האלה שמחליקים לתוך הפה בסרטים.

הפוסט הגענו לארה"ב!! הופיע לראשונה ב-Just cook.

טוב אז יש לי הפתעה קטנה. לאמא יש שבתון עכשיו, אז אנחנו עוברים לארה"ב לשנה!! כולם שואלים אותי למה עכשיו דווקא, רק חצי שנה אחרי שקנינו בית, אני רק התחלתי בית ספר חדש השנה, גרש המורה סקסופון שלי כבר תכנן שאני אהיה ברביעיה, וגם כבר חשב לי על כמה תחרויות... אבל האמת שכל המשפחה ממש מתרגשת וחושבת על הנסיעה כהרפתקה חדשה ומפתיעה. ואני האמת ממש בא לי עכשיו, למקרה שאתם לא יודעים עלי, אני אוהב הפתקאות, ואני אוהב שינויים. אני אחד שמשנה אפילו אם טוב לי, רק בשביל השינוי.

אמא תחקור באוניברסיטת סטנפורד, ואנחנו נגור בעיר קטנה בשם מנלו פארק, ליד סן פרנסיסקו!! אל דאגה, אני אמשיך לכתוב בבלוג, ואני גם אפרסם את כל ההרפתקאות שלנו שם. אבא ימשיך לעבוד באינטל מרחוק, כי הוא עושה שיחות עם ארה"ב כל הזמן, אז עכשיו הם פשוט יהיו בבוקר במקום בלילה. אני ומתן נלמד בבית ספר שם מן הסתם, ואני אמשיך ללמוד מוזיקה אצל מורה שם. אני האמת ממש מתרגש לקדיש את השנה הזאת לפיתוח הג'אז שלי, לפני שאני חוזר לגרש, ולרביעיה וכל העומס הזה. ומשהו מצחיק: אני אעשה את כיתה ז' עוד פעם בגלל שהיום הולדת שלי בנובמבר ולפי השנתון שם צריך להיות בן 13 לפני ספטמבר. ואז שנחזור לארץ אני אקפוץ ל-ט'. משהו נחמד לספר באמת או שקר.. ורוצים לשמוע משהו מגניב, וקצת מפחיד? אנחנו טסים בראשון באוגוסט, שתכלס זה רק עוד... ( תופים תופים ): שמונה ימים!! מטורף אה.

אז כמה דברים מעניינים: נגור בקומפלקס עם בריכה שזה ממש נחמד!! כמה מהדברים שאנחנו רוצים לעשות: יש מסעדת 3 כוכבי מישלן שמדורגת מקום 35 בעולם אז אני מתכנן לאכול שם בבר מצווה!! לצערי עולה 365 דולר לבן אדם אבל, בר מצווה!! לגבי עלייה לתורה בבר מצווה אני כבר עושה אותה בארה"ב, אבל בגלל שלא כזה נכיר שם אנשים אחרי 3 חודשים חשבנו אולי לעשות את הבר מצווה אצל המשפחה שלנו בלוס אנג'לס ( עדיין לא שאלנו אותם כמובן ). מבחינת מוזיקה אני כנראה אמשיך אצל מורה פרטי גם בסקסופון וגם בפסנתר, ודווקא אלמד יותר ג'אז. יש ג'אז סקול בסטנפורד אז יכול להיות שאני אהיה בביג בנד או משהו כזה. אני ומתן כבר תכננו רבות חופשות סקי, ושנינו מתכננים לשכנע את ההורים לנצל את אתרי הסקי כדי לגלוש הרבה. ויכול להיות שנעשה טיול גדול בארה"ב לפני שנחזור, ביולי הבא.

טוב אז בעוד שמונה ימים אתם כבר יכולים לצפות לפוסט עם צילומים מהטיסה, ומהדירה שלנו, ריקה לגמרי. חשבתי שבטח אני ארצה לכתוב הרבה על השבתון, אז יצרתי את העמוד הזה שבו כל הפוסטים שקשורים בשבתון יופיעו כאן: שבתון. אז זה באמת קורה. שנה שלמה של לגור בחו"ל, ואז בדיוק בשיא נחזור לארץ. אני בטוח שאקח לי כמה פעמים טובות עד שאני אזכור לדבר אנגלית עם כולם. בטח האמריקאים האלה יחשבו שאני איזה משוגע שניגש אל אנשים ומדבר איתם בג'יבריש..

הפוסט נוסעים לשבתון בסן פרנסיסקו!! הופיע לראשונה ב-Just cook.

היום ה-14 ליוני 2021, השעה 7:21 בבוקר, עדיין במיטה, אני שומע צ'ארלי פרקר ומיילס דייוויס, אני מתחיל בשמונה ורבע בית ספר אז כנראה עדיף שאני אתארגן עכשיו, אבל אני מקדיש לקוראים שלי זמן. בפוסט הזה אני יספר קצת על השבוע העמוס והמשוגע שלי.

ביום חמישי ה-10 השבוע מתחיל ( השבוע יהיה חמישי עד חמישי ). ב-10:00 בבוקר מתחילה השמעת הסקסופון של כל כל התלמידים של גרש. בכל מחצית יש השמעה מטעם הקונסברטוריון. היה מאוד מעניין לשמוע את התלמידים האחרים, וגם אני תלמיד של גרש אז ניגנתי גם. אני חושב שהלך די טוב, אני מרגיש ששנה שלמה של עבודה קשה סוף סוך השתלמה לי. הנה הסרטון שלי מנגן למי שרוצה לצפות.

אחרי ההשמעה אני חוזר לשעה בבית ואז נוסע לגבעת רם לטיול של "בית ספר למדעי החלל". זו תכנית כזאת שלומדים על חלל של שלוש שנים, אני הייתי מכיתה ה' אז זאת השנה האחרונה. נסענו ליד מצפה רמון והיה האמת ממש מגניב. עשינו צפיות והסתכלנו בטלסקופים וזהו בעיקר. הנה כמה תמונות:

אני חוזר לבוקר של שישי לירושלים וישר נוסע לבריכה ברחובות יחד עם כל המשפחה לאירוע של האוניברסיטה. ומשם אנחנו הולכים לארוחת ערב אצל חברים שלנו ברחובות. אנחנו חוזרים הבייתה בתשע וחצי בערב ואני משלים קצת שעות שינה. נו עמוס או מה? וחכו יש המשך

בשבת בבוקר באים אלינו 2 חברים של אבא מהצבא והמשפחות שלהן לברנץ'. אחת המשפחות אנחנו נפגשים די הרבה ואחת אבא לא ראה מאז הצבא אז היה נחמד להכיר אותם. בערב אני ואבא הולכים לקונמרט של דורון חזן. דורון הוא תלמיד לשעבר של גרש שעזב באיזה גיל 15 את הבית ספר ועבר לצרפת ללמוד מוסיקה. כן זה מסוג הדברים שקוראים עם גרש. בקיצור עכשיו הוא בארץ קצת זמן ועשה קונצרט והיה מדהים. הוא כל כך מטורף שהוא ניגן יצירה שלמה של 2 צלילים או יותר באו זמנית. על סקסופון!! בעיקרון זה לא אמור להיות אפשרי אבל מצאו טכניקות. הבעיה היחידה היא שזה נשמע די איום ונורא. אבא אמר שזה עינוי ועכשיו בא לי לעשות דווקא ולנסות ללמוד את זה בקיץ. בבית. וווווווווהההההההה ( צחוק מרושע ).

יום ראשון יש לי בית ספר וחזרה אחרונה של התזמורת לשנה ואני הולך הבייתה. יום שני היום לימודים האחרון, אז עשו לנו כמה שיעורים מסכמים כאלה, עשינו חזרה במקהלה לקראת הערב, וגם אני והלהקה עשינו חזרה. בשש בערב יש קונצרט של כמה הרכבים בבית ספר. אני גם במקהלה וגם בתזמורת, ואני מופיע בשתיהם. רגע, בעצם רק עכשיו אני מבין שבכלל לא סיפרתי לכם שאני לומד עכשיו שאני לומד בתיכון האקדמיה למוסיקה ומחול!! אנחנו לומדים שם את כל המקצועות הרגילים וגם תיאוריה ותולדות המוסיקה, ואני אני במקהלה ותזמורת, וגם אני וכמה חברים הרכבנו להקת ג'אז. בחזרה לקונצרט שלנו, אני חושב שגם הוא הלך די בסדר, נראה לי תאמת אני יעלה את כל הסרטונים ליוטיוב אז מי שרוצה מוזמן לצפות בנו כאן.

ביום שלישי קיבלנו תעודות. אם למישהו זה משנה התעודה שלי די סבירה, רק בערבית קיבלתי 70, אבל בכל מקרה אני רוצה ללמוד צרפתית או גרמנית, אבל לא ערבית. כל מה שאומרים על זה שערבית דומה לעברית לא ממש עוזר בלמידה... ביום רביעי לא היה לי בית ספר, אבל זה יום ההליכה הגדול. באחת נסעתי באוטובוס לכיכר פריז ומשם הלכתי ברגל לחזרה של המקהלה בימק"א. אז הלכתי קילומטר וחצי לקונסבטוריון הסדנה לעשות שיעור סקסופון עם פלג שהוא תלמיד של גרש. אם אתם עדיין לא יודעים מי זה גרש תבדקו את הפוסט הזה מתחילים עם גרש. התאמנתי עוד וחזרתי ברגל בחזרה לימק"א לקונצרט של כל ההרכבים של הבית ספר. וזה באמת היה קונצרט לעניין. המקהלה שלנו הייתה בדיחה לעומת כל הקונצרט הזה. ובמיוחד התזמורת הסימפונית של האקדמיה. זה באמת היה מהמוזיקה הטובה ששמעתי בחיים שלי. אני לא יודע אם זה האולם המרהיב, או האקוסטיקה, אבל בואנה זה כל כך שונה מלשמוע ביוטיוב!! הקונצרט הזה באמת יהיה זכור לי לנצח.

חמישי היום האחרון ללימודים אז כל הבית ספר הלך לבריכה לסוף שנה. כן בהחלט היה שבוע עמוס. היה ממש כיף להנות עם החברים, ועכשיו קלטתי שזהו. סיימתי בית ספר. אני מניח שאני שמח, אבל פתאום אני מרגיש שלא יהיה לי מה לעשות, למרות שאני יודע שזה לא נכון, אני אנגן, אבשל, אכתוב הרבה בבלוג ( יש כמה עדכונים חשובים מאוד בקרוב )... טוב נראה לי אני אסיים כאן את הפוסט הארוך בתבל, מאחל לכם שבוע וחיים מלאי הרפתקאות!!

הפוסט השבוע העמוס בתבל הופיע לראשונה ב-Just cook.

היומולדת שלי !!! סתם תאמת שהוא היה בכלל בנובמבר ה-25, אבל אני כותב את הפוסט הזה רק עכשיו בגלל שעשיתי הפסקה קטנה מהבלוג אבל עכשיו אני חוזר לכתוב פוסטים. כל הקוראים היקרים שלי אני כל כך מצטער שלא העליתי מתכונים כל כך הרבה זמן, ראיתי באנליטיקות שלי שאלפי קוראים נכנסו מדי יום לבדוק אם יש מתכון חדש:

טוב, אז כפי שאתם יודעים עוגת יומולדת שדניאל מכין זה לא עוגת שוקולד של קרין גורן בציפוי שוקולד חלב ( למרות שהעוגה הזאת יכולה להיות הרבה יותר טובה מהרבה עוגות מורכבות ), אלא:

בסיס טורט שקדים, מוס שוקולד לבן, דיסקית מרנג, מוס פירות יער והכל מצופה במוס שוקולד מריר ופטל טרי. להגיד את האמת כל העוגת יומולדת שלי שאני מכין לכל המשפחה הם פחות או יותר אותו הדבר. ואני מכין הרבה: טריקולד, עוגת מוס שוקולד פסיפלורה, והיה לאמא יומולדת ב-20 למאי אז אני עומד לעלות גם את העוגה שלה. בסיס מרנג או בראוניז, מוס שוקולד מריר ולבן או מוס פירות ( והכי טוב גם וגם ), לרוב דיסקית מרנג בין המוסים, ואיזה צפוי שוקולד סביב הכל. כן ככה אתם יכולים לכתוב מתכונים כאלה משלכם.

הבעיה היחידה שלי בכל העוגות יומולדת האלה שאני מכין היא המוצר המקולל ג'לטין. פשוט מוסים של קצפת ושוקולד זה לא מספיק יציב כדי לעמוד ישר שחותכים את העוגה. אז כבר פעמיים ניסיתי להשתמש בג'לטין ובדיוק אותו דבר קרה. עקבתי אחרי כך ההוראות, המסתי במים קרים, נתתי לו להתקשות, המסתי במיקרו, ערבבתי עם קצת מהמוס, הוספתי לכל המוס, קיררתי ותנחשו מה? אני פותח את הרינג וכל העוגה פשוט נמסה החוצה. מה שמעודד אותי הוא שלפחות העוגה תהיה טעימה. ואז שאני מתחיל ללקק את השיש אני מגלה שבכל ביס כמעט יש חוטי ג'לטין מגעילים כאלה. אם אתם רוצים לראות במו עינכם בבקשה: כשלון של עוגה. ומאז אני פשוט נותן למוסים שלי קצת להיות רכים ולא מסתכן. אם למישהו יש טיפים בשבילי אני אהיה מאוד שמח שתכתבו לי בתגובות.

כמובן שזאת גם עוגה של שלושה ימים הכנה, אבל היא באמת טעימה רצח.

הפוסט עוגת היומולדת שלי הופיע לראשונה ב-Just cook.

טוב מן הסתם אני לא עומד לפרסם מתכון לא טעים בבלוג הזה, אז היום אין לי כוח לכתוב לכם פתיחה למה כדי לכם להמשיך לקרוא ולהכין את מה שאני לא כותב עליו עכשיו ופשוט יגיד לכם מראש: המתכון טעים תמשיכו לקרוא. בכל זאת נראה לי אתם רוצים לדעת מה אתם קוראים אז ככה פחות או יותר המתכון הולך:

• מכינים בצק פריך ( קמח והרבה חמאה ) ומשטחים אותו לתבנית
• מקלפים, חותכים ומכניסים את החצילים לתנור
• שמים את החצילים על הבצק ומוסיפים כל מני goodies שכוללים: גבינת מוצרלה וקשקבל, עגבניות מיובשות, עשבי הטיבול האהובים עליכם שיכולים להיות בערך כל מה שמתחשק לכם.
• כמובן שצריך להוסיף עוד קצת שומן ולשפוך על הכל תערובת שמנת וביצים
• אופים 45 דקות וזהו יצאתם עם טארט חצילים ים תיכוני וטעים לכל שעה ביום, לכל אורח, כמנה ראשונה עיקרית, מבחינתי גם קינוח ( אבל לא אם יש עוגה במקרר שאני הכנתי כי הם נזללות מהר ).

טוב אני יגלה לכם משהו ( באתי להגיד סוד אבל זה לא סוד ): מסתבר שלכתוב הרבה תוכן זה גורם לגוגל להמליץ על הבלוג שלי יותר. אבל הבעיה היא שאני תמיד כותב ומכין איזה מתכון טעים שאני רוצה לעלות ואז אני נתקע שנה על לכתוב תוכן לפוסט ( יש לי כבר לפחות עשר כאלה ). אפילו כל הקישקוש הזה זה בעיקר כדי שיהיה יותר ארוך, אבל גם כי אני אוהב לספר "לכם" על הרבה דברים. היה יכול להיות מגניב אם אשכרה הייתי כותב לאנשים, והייתי יכול לכתוב "לכם" בלי גרשיים ( אנחה.. )

למקרה שלא שמתם לב אני אצהיר על כמה חידושים בבלוג. דבר ראשון טופס הצעת המתכונים!! מעכשיו אם "לכם" יש מתכון ממש טעים שאתם כבר מתים שאנשים אחרים יאכלו אתם יכולים לכתוב לי אותו ממש כאן ואני די בטוח אפרסם אותו, טוב כי אין לי מי יודע מה ביקוש. דבר שני אני גאה להודיע שזה אהיה הפוסט הראשון שיפורסם באימייל לקהל הרחב!! יש לי כבר 10 נרשמים שכוללים אותי ואת מתן, אבא ואמא, חמש חברים שלי ( ארבע שונים כי אחד בשם דודו נרשם בשתי אימיילים שונים ) ואפילו בן אדם אחד שאני לא מכיר!!!!!!!!!!!!!! בקיצור עכשיו כל פעם שאני מפרסם פוסט הנרשמים שלי יקבלו אימייל, ויוכלו לבוא לקרוא. מי שעדיין לא רשום מוזמן להירשם בסוף כל מתכון איפה שכתוב הירשם לאתר ויש את התמונה של הדג. אם זה עושה לכם חשק אני גם עובד על עוד כמה דברים במיוחד לנרשמים כמו המתכונים האהובים עלי, כל מיני כשלונות ובסגנון. אז תעשו טובה ותירשמו כי זה לא יעשה לכם שום רע, וזה מאוד ישמח אותי, ומקסימום זה יהיה לכם יותר מדי תבטלו ותיכנסו לאתר מדי פעם בלי קשר.

נראה שכתבתי מספיק תוכן כדי שמה שלא יהיה אז עכשיו נשאר לכם לפנק את עצמכם בקצת טארט חצילים!! YAH BABY!! אה ואם אתם מקבלים מייל לגבי פוסט של עבודה שלי בספרות אני מצטער, ניסיתי לבטל את זה...

הפוסט טארט חצילים עשבי טיבול ומוצרלה הופיע לראשונה ב-Just cook.

התראה התראה!! רק כמה חומרים ומעט זמן מפרידים בינכם לבין מנה מנחמת שתעשה לכם את הערב. טוב כבר כתבתי הרבה על הסרט רטטוי, מהסרטים האהובים עלי בכל הזמנים, גאונות אחת גדולה. מי שלא ראה שיפסיק עכשיו הכל יראה את הסרט ויחזור עוד שעה וחצי לקרוא את הפוסט. בסרט קולט קוראת למנה peasant dish, מנת איכרים פשוטי עם. אבל רמי צדק שהוא מתעקש על המנה הזאת, היא מנחמת וחמה, ובריאה ( אבל זה פחות חשוב ), וזולה, וטבעונית, ואני שונא להודות שזאת מנה טבעונית טעימה... צפו שנייה בעוד קטע מרטטוי:

זה באמת פחות או יותר מה שמרגישים שאוכלים את המנה הזאת. טוב אז בעיקרון זה המנה: פרוסות של חצילים עגבניות וקישואים מעל רוטב עגבניות וירקות בתנור. די פשוט אה? עובדה מעניינת: אני מפרסם את הפוסט הזה ב-0:36 בלילה/בוקר במקום לעשות עבודה בספרות. דפנה עומדת לרצוח אותי מחר. תגידו אם השעה 0:00 אתם אומרים לילה או בוקר?

ועכשיו החלק האהוב עלי: להיות יצירתי. בעיני המנה הזאת זה רק דוגמא לטכניקה, אבל האפשרויות כמעט אינסופויות. אפשר לעשות רטטוי פטריות שונות ברוטב שמנת ויין לבן. אפשר לעשות תפוחי אדמה נקניק וחזה אווז מעושן ברוטב בצל ושמנת ( תסלחו לי על הכשרות ). אופציה אחרת יכולה להיות גרסה מתוקה של תפוחים בחמאה סוכר וקינמון. אולי גם אפשר לעשות ברוקולי כרובית ופלפלים קלויים. פשוט תחשבו על ירקות שאתם אוהבים לאכול, על תבלינים, על איזה רוטב ותעשו ממנו רטטוי.

אני יגלה לכם סוד: גם אני לא באמת סידרתי ירק ירק כדי שזה יראה מושלם, אפשר לעשות שורה שורה של ירקות או כמה כמה, כי אני יודע שלא כולם עכשיו יכולים לקחת חצי שעה חופש מהחיים, וגם מי שכן יכול להיות שהוא מאוד עצלן. מי שממש עצלן גם יכול לחתוך את הירקות לקוביות ולזרוק אותם ברוטב ולתנור, אבל בואו זה לא עוגת 7 שכבות. לדעתי זה דווקא די תרפיה כזה הקטע של לבנות פרוסה פרוסה אז אם אתם פנויים לקחת חצי שעה חופש מהחיים אני ממליץ בחום.

הפוסט רטטוי הופיע לראשונה ב-Just cook.

טוב אז אם אתם גרים בישראל אתם בטוח שמעתם ואם אתם גרים בחול יש מצב טוב שגם שמעתם שהמצב הביטחוני בארץ לא טוב. כבר כמה שבועות יש סכסוכים בירושלים, וביום שני, יום ירושלים, היו מהומות במסגד אל אקצא, ואחר הצהריים ירו רקטות ראשונות מעזה אל הרי ירושלים. אני אמא וג'ורא ( יאיר ) שמענו את האזעקה ולא הבנו אם צריך לרדת למקלט או מה, בעצם רק אחרי ששמענו שני בומים ירדנו עם מתן וחבר שלו לחדר מדרגות שם פגשנו את כל השכנים והאמת שזה היה די נחמד לדבר עם השכנים. לא נפל שום דבר בירושלים אבל כן באיזה יישוב מסביב. למחרת בבית ספר דיברנו על איך לכולם הייתה האזעקה ואני ת'אמת אמרתי שזה היה חדש בשבילי ונפגשנו עם השכנים וזה היה די קול ( עכשיו זה כבר לא קול ). אתם כולם יודעים איך זה המשיך, הרבה רקטות לדרום ולמרכז ויש כרגע 5 הרוגים בארץ. אני אומר מראש שיש לי דעות מאוד שמאלניות אז מי שלא רוצה לקרוא את הפוסט הזה מוזמן.

תמיד תהיתי איך זה לחיות בזמן מלחמה, ועכשיו אני חושב שאני מתחיל להבין. כל אחד יודע כבר, בסוף המלחמה שתי הממשלות טוענות שהם ניצחו, והציבור בעזה הוא זה שנפגע. אחרי שלושים ושש שעות הוא כבר נפגע!! תראו את הנתונים. יש 36 הרוגים בעזה, 15 מאיתם טרוריסטיים, אז מילא, אבל מה עם ה-21 האחרים? הם לא קשורים, 12 מהם בכלל ילדים!! לדעתי בסופו של דבר לא משנה מוסלמים יהודים, חרדים חילוניים, ימניים שמאלנים, כולם בני אדם. אני לא חושב שלאף אחד בפלנטה הזאת מגיע למות. כל אחד בחדשות חושב שהוא איזה גנרל ושהוא יודע מה בדיוק צריך היה לעשות ואם היה צריך לתקוף חזק או לתקוף את המחסנים האלה והאלה. אי אפשר לדעת מה היה קורה אם היו מתנהלים אחרת, אולי הייתה פורצת מלחמה גם ככה. שמעתי היום מישהו בחדשות אומר שהוא מעדיף אלף אמהות מעזה בוכות מאשר אחת ישראלית בוכה. מה קורה לך בן אדם? תגידו לי ברצינות, אין לכם טיפת רגש, רחמים? ושמעתם מה קרה במסגד אל אקצא? המקום השלישי הכי קדוש למעל מיליארד מוסלמים בכל העולם הפך לשדה קרב של ממש!! אי אפשר לעשות דברים כאלה, זה אדמה קדושה!! ואני יודע שישראל מזהירה מראש איזה בניינים היא עומדת להפיל ואומרת להם להתפנות. ואז מה? מי שגר שם נשאר בלי פאקינג בית!! ואני יודע שזה החמאס זה שמחליט לשים שם נשק או משרדים או מה שזה לא יהיה אבל זה לא באשמת האנשים!! תדמיינו את עצמכם במצב כזה, תוך כמה שעות נשארים בלי מקום לגור בו.

נתנו לאירוע הזה גם שם, מבצע שומר החומות. תקראו שנייה את המילים של השיר הזה. תחשבו עליהם טוב טוב, "מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב", "עומד מקשיב אל הקולות, קולות השוק והמהומה, הנה הוא קול המואזין, הנה דנדון הפעמון". השיר הזה אולי מדבר על נער אחד שמגן על ירושלים, מקשיב טוב טוב לנפץ רימונים, אבל הוא מביט בירושלים מאוהב. מאוהב במה? בדיוק במה שיוצר את הבעיות, קולות המואזין ודינדון הפעמון, קולות השוק והמהומה. המגוון שיש בירושלים. אני לא יכול להגיד הרמוניה כי זה לא, לא זה לא הרמוניה, "אני כאן בתפקיד" אבל יש כאן איזה רגע קסום, שלמרות שהוא עומד בתפקיד, הוא שומע את כל ירושלים, ברגע אחד של שלווה. בסופו של דבר כולם רוצים לחיות. אני אחסוך מכם את התמונות כי בטח גם אותם ראיתם. אני באמת לא יודע מה עוד להגיד, ואני מקווה שהמצב הביטחוני ישתפר ושנצא מזה עם כמה שפחות נפגעים, ושיום אחד מלחמות יהיה משהו שנגמר זמנו בעולם.

הפוסט המצב הביטחוני הופיע לראשונה ב-Just cook.