אתם בטח כבר שמעתם על מה שקרה בגימנסיה – 160 חולי קורונה. טוב אז בבית הספר שלי ושל מתן יש איזה 75 אחים מהגימנסיה. אז היו 5 חולים בבית הספר. אז אנחנו היינו שבועיים בבידוד רשמי ולא יצאנו מהבית. ותודה לאל שזה נגמר. אבל היינו צריכים קצת טבע, אז באופן ספונטני לגמרי החלטנו לצאת לקמפינג בחורשת טל !! ארזנו תיקים, ויצאנו לנסיעה בשעה 3:00. והייתה נסיעה לא קלה. בהתחלה שאספנו את יאיר מהמטפלת היו עבודות בכביש ולקח חצי שעה עד שהגענו אליה ועוד איזה חצי שעה לצאת מירושלים. ואז גם החלטנו לעצור ליד נתניה לקנות סנדוויצ’ים. וזה לקח עוד שעתיים וחצי. ואז עצרנו אצל ההורים של אבא בחדרה. ואז סוף סוף המשכנו לחורשת טל – עוד שעתיים וחצי. בקיצור הגענו ב-10:00 בלילה. הקמנו אוהל, שתינו תה, וטסנו לישון.
יום 2 : קמנו בבוקר, שתינו תה ואכלנו ביצים קשות וקורנפלקס לארוחת בוקר. אמא עדיין לא נכנסה ממש לאווירת הקמפינג והתקלחה. אתמול בלילה לא שמנו לב באמת כמה המקום יפה. את כל החורשה חוצה נחל חמוד נורא והכל דשא יפיפה ועצים ופסטורליות. והקטע הכי טוב הוא בריכה טבעית, ענקית וקפואה. יאיר ממש בהלם מהטבע, נראה לי שהוא כבר חשב שלא ניצא מהבית לעולם, ותאמת, גם אנחנו לא.
התארגנו ויצאנו לבריכה. ועם כמה שאני הרפתקן ולא מפחד ממים קרים, אני מאוד רגיש לקור. כי המים קפואים עד כאב. בהתחלה אני אומר שבכלל לא קר לי ושאפילו חם לי ורגע אחר כך אני מתחיל לרעוד לגמרי. אבל אני עדיין נכנס כי אחרי הכל אני הרפתקן. והנה אני קופץ ראש לבריכה. קפצתי גם סלטה דרך אגב.
החזקנו מעמד במים 10 דקות, ובילינו עוד שעה וחצי בהשתזפות בשמש. אבא קנה מנגל קטן, והכנו פרגיות וסלט לארוחת צהריים. מתן כבר כל היום מדבר על מסעדת דג על הדן אז הזמנו מקום לערב.
עשינו שנץ, ויצאנו לטיול בתל דן. קנינו פיתה דרוזית, והתפעלנו מהזרימה המדהימה של הנחל. הטיול כולו צועק ירוק, ירוק, ירוק וזרימה, זרימה, זרימה. עם אתם לא מאמינים לי תראו בעצמכם בתמונות.
חזרנו כמובן לעוד שנץ, וכמובן שגם אמא התקלחה שוב ואכלנו ארוחת ערב בדג על הדן. והדג היה נחמד אבל בסוף הזמנו קינוח וזה לא היה בדיוק הקינוח שמתן רצה והוא התחיל להתלונן ולהתבכיין וכולם היו עצבניים ולי היה כאב ראש – בקיצור ערב פחות נעים. חזרנו לחורשה, וכולם הלכו לישון מעוצבנים. אבל בבוקר הכל הסתדר לטובה.
בוקר, עכשיו כבר מתן נרגע והצטער, ואכלנו ביצים וקורנפלקס לארוחת בוקר. ארזנו את כל הדברים, פירקנו את האוהל ארזנו את ה-1001 תיקים שלנו וחזרנו פעם אחרונה לבריכה הקפואה. יצאנו מחורשת טל שמחים, עד שהתחלנו לנסוע, עוד שש שעות !! ( התמונה של יאיר באוטו לא הפוכה, אני נשבע ).
