אוקיי בוא נשחק משחק היום. אני מתאר לכם את הרגעים הכי יפים בהכנת המנה הזאת ואתם צריכים להשתכנע שאתם חייבים להכין אותה עוד היום. תעצמו עיניים ותדמיינו ( אבל על אמת, על תדמיינו בעיניים פתוחות, זה הורס הכל ): אתם עומדים במטבח בערב, מקשיבים לגשם הפסטורלי, ופותחים את המכסה של התבשיל, וכל הבית מוצף בניחוחות של יין אדום, ודפנה, ובשר ועגבניות. אתם מכבים את הגז, אבל הראגו ממשיך לבעבע קצת, ואתם מניחים את הפפרדלה שלכם ומתחילים לערבב את הפסטה ברוטב והכל מתאחד, והריח של הראגו כבר נדבק לכם לקירות, אבל אפילו לא אכפת לכם כרגע. אתם מגישים לעצמכם צלחת נדיבה, מתיישבים בשולחן, לוקחים ביס, ופשוט עוצמים עיניים ונושמים לרווחה, וחושבים על היום שלכם ועל החיים בכללי. השתכנעתם? וואו מזל שהמורה שלי לעברית לא רואה את הפוסט הזה כי הוא היה נוזף בי על כל ה-ויים ( ו-משהו, ו-משהו ). תאמת שלא מצאתי בכל האינטרנט איך אומרים ויים ברבים.

טוב תאמת שהתיאור שלי לא היה 100% מדויק למה שאני חוויתי שהכנתי אותו. אצלי לא ירד גשם, וגם יש לי כריים חשמליות ולא גז, וגם הריח לא נדבק לקירות, אבל זה דווקא היה יכול להיות נחמד. כל הסצנה הזאת שתיארתי היא בהשראת הקטע ברטטוי שרמי עובר ליד המרק הנוראי שלינגוויני הכין, ואז הוא משפר אותה ומריח אותה ונושם לרווחה. ואז מתחילים לזרוק עליו סכינים אבל זה כבר לא כללתי בתיאור. חיפשתי סרטון של זה, וזה לא בדיוק מה שזכרתי, אבל זה בכל מקרה ממש חמוד: סרטון חמוד מרטטוי.

טוב התוסף SEO שלי אומר שאני צריך להוסיף קישורים פנימיים ( למי שלא יודע SEO זה כל מיני דברים שעוזרים לפוסט להופיע בתוצאות חיפוש ) אז הנה מנה טובה שהולכת אם הראגו קרם ברולה.

הפוסט ראגו אסאדו בבישול ארוך עם פסטת פפרדלה הופיע לראשונה ב-Just cook.